עמותת זכרון ישראל יפה ואח' נ' אולמי בית דוד (1999) בע"מ

החלטה

1. בוררות בין בית דוד (1999 בע"מ) ואח'- עמותת זיכרון יפה ואח' נגד עמותת זכרון ישראל יפה, חיים פלק ורובי ניס, הסתיימה בפסק בוררות ב- 26.5.03 ("הפסק").

2. הודעה על בקשה לאישור פסק הבוררות הוגשה לבית המשפט ב-24.12.09.

3. ההודעה הומצאה כדין לעמותת זיכרון ישראל ואח'.

4. במסגרת ה"פ 9054/10 הוגשה ב- 23.3.10 תגובת המשיבים לבקשה לאישור פסק הבוררות ואילו ב- 26.4.10 התקבלה תגובה לתגובה מיום 23.3.10 .

5. סעיף 23(ב) לחוק הבוררות התשכ"ח -1968 , שכותרתו: "אישור פסק בוררות" קובע:

"לא ייזקק בית המשפט להתנגדות לאישור פסק בוררות אלא בדרך בקשה לביטולו".

6. בקשה לביטול פסק בוררות מוגשת על פי תקנה 9 לתקנות סדרי הדין בענייני בוררות, תשכ"ט-1968: "בקשה לבטל פסק בוררות כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר תוגש בדרך המרצה; הבקשה תפרט את העילה מבין העילות המנויות בסעיף 24 לחוק שעליה מסתמכת הבקשה והיא תהא מלווה בתצהיר לאימות העובדות הכלולות בה".

7. עמותת זיכרון ישראל יפה לא הגישה בקשה לביטול פסק הבוררות במועד הקבוע בסעיף 27 לחוק הבוררות ואף לא נתבקשה הארכת מועד להגשת הבקשה, באיחור מופלג (הפסק ניתן לפני 8 שנים).

8. יחד עם זאת, הוגשו כתבי טענות שאינם תואמים את המסגרת הדיונית הקבועה בחוק הבוררות, תשכ"ח – 1968 ובתקנות שליד החוק:

א. "תגובת המשיבים לבקשה לאישור פסק הבוררות" מה-8.2.10.

ב. "תגובה לתגובה" מה-23.3.10.

9. מכתבי הטענות הללו לא ניתן לדלות עילות ביטול ראויות לפירוט, בגוף הבקשה.

10. העניינים שבמחלוקת הנטושה בין הצדדים, אינם ראויים לדיון במסגרת הדיונית שבפנינו. משכך אין מקום לדון בהם כלל. לא בכדי נאמר כי ההקפדה על סדרי דין היא ערובה לתקינות ההליך ולמניעת שרירות.

"הגישה המסורתית אל כללי הפרוצדורה האזרחית כאל כללים טכניים הבאים לשרת זכויות מהותיות כבר נזנחה מזמן. גוברת ההכרה כי רק באמצעות עימות כללי המשפט המופשטים עם מערכת עובדות קונקרטית, בזירת בית המשפט, מקבלת הזכות המהותית את מלוא משמעותה;"

(ד"ר שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד, ירושלים תשנ"ט –1999, עמ' 3 )

11. במסגרת הדיונית שהציבו מבקשי אישור פסק הבוררות, לא ניתן לקיים דיון לגוף טענות המשיבה ויש לסלקן על הסף.

התוצאה הינה כי העתירה בה"פ 9054/10 נדחית על הסף. פסק הבוררות מאושר.

בזאת תם הדיון בה"פ 9054/10 וה"פ 8505/09.

12. בנסיבות העניין יישא כל צד בהוצאותיו